מאמר משפטי מאת הילה אראל-שמש, עורכת דין ונוטריונית
מאז ומתמיד ובעיקר מאז עידן METOO, ישנה רגישות יתר לנושא שלא לומר חרדה ממש בקרב מעסיקים בכל הקשור בנושא הזה. מעסיק ששומע את צמד המלים "הטרדה מינית" כבר נכנס ללחץ וחש חסר אונים. נפגשתי בזה המון. אני רוצה להתחיל מההתחלה. חובותיו של המעסיק בענין מפורטות בצורה ברורה מאד (מה שלא ניתן לומר על כל נושא בתחום דיני העבודה) בתקנות למניעת הטרדה מינית ובחוק למניעת הטרדה מינית.
בחיקוקים אלה ישנו סדר פעולות ברור מאד שעל מעסיק לעשות לצורך מניעה ולצורך טיפול. מעסיק שיפעל בדיוק לפי הספר מפחית משמעותית את הסיכוי להימצא אחראי לתביעה בגין הטרדה מינית גם אם היתה כזו על ידי אחד מעובדיו.
במאמר מוסגר אומר לכם שגופים גדולים נופלים עם הסיפור הזה. דווקא פירמות גדולות שסגורות הרמטית עם הסכמים מסחריים, מוצאות עצמן כושלות במקרים של הטרדות מיניות כאשר הן נתפסות בניסיון להסתיר או להשתיק את הנושא. חלקן עושות הסדרים סודיים עם המוטרדות/ים חלקם פשוט עוצמות עיניים. וזה חמור מאד!
כך למשל לקוח שייצגנו שהוטרד מינית בעודו עובד ברשת גדולה ומוכרת. אחרי שנתיים של ניהול התיק הגיעה אותה פירמה למסקנה שהיא חייבת לסגור את התיק ולא להגיע לפסק דין שיחייב אותה וחלילה יפורסם. הלקוח שלנו קיבל פיצוי בן 6 ספרות.
במסגרת הייעוץ והטיפול שתקבלו בנושא, יש לנסח תקנון מתאים לפרסום במרחבים ציבוריים בעסק, יש לפרסם את שם האחראי/ת למניעת הטרדה מינית ולנקוט באמצעי הסברה לדרג המנהלים ולעובדים, בין אם על ידי נציגות החברה שתקבל הנחיה מאיתנו ובין אם על ידינו.
בכל מקרה בו נודע לכם על מעשה ההטרדה יש לפנות מייד לייעוץ ולפעול בפרקי זמן קצובים על פי חוק.