בשנת 2013 קבע בית המשפט העליון (רפאל דיין נ' מפעל הפיס) כי חוק המרשם הפלילי אמנם מונע ממעסיק לקבל מידע מתוך המרשם הפלילי, אך אינו מונע ממנו לבקש מידע ישירות ממועמד בנושא על דרך של תצהיר או הצהרה.
ובכן, הענין הזה נגמר. החל מיום 12.7.22 אסור יהיה לכםן לשאול על עבר פלילי של מועמד ישירות בשום צורה ודרך כולל הצהרה, תצהיר או שאלון, ומדוע? משום שלפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019 החדש יהיה המידע הפלילי חסוי ולא יימסר אלא לגופים המורשים המוחרגים בחוק. האיסור חל כמעט על כל המעסיקים בשוק הפרטי והתכלית בבסיסו הנה סיוע לא.נשים בעלי עבר פלילי להשתלב בחברה.
גם אם הסכים העובד או המועמד למסור לכם את המידע או שעלה המידע בידכםן מד"ר גוגל או מאגרי פסיקה, אסור יהיה לכם לקחת אותו בחשבון לצורך אי/קבלה לעבודה או פיטורים.
ויש את הסנקציות – סעיף 42 לחוק החדש קובע שמי שדרש במישרין או בעקיפין מידע פלילי על אדם בניגוד להוראות החוק, דינו מאסר שנה, ומי שעשה זאת לשם העסקה או קבלת החלטה בענין אדם שהמידע נוגע לו, דינו מאסר שנתיים.
בגופים המוחרגים נכללים כאלה שהמידע הפלילי נדרש להם לשם הגנה על אינטרס ציבורי כדוגמת נציבות שירות המדינה, ייעוץ משפטי של רשות מקומית, ניהול רשות החברות הממשלתיות או ניהול חברה ממשלתית וגם על אלה חלה החובה להתחשב במדרג שיקולים לצורך קבלת החלטה – כגון מהות העבירה, הזמן שחלף והזיקה בין סוג העבירה למשרה המבוקשת.
ואחרי כל אלה נותרנו עם שאלות פתוחות. האם מעסיקה פרטית רשאית לשאול עובדת או מועמדת לגבי עצם ביצועו של המעשה הפלילי שרלוונטי למשרה (ללא קשר להליך פלילי) או מה דינם של מבדקי מהימנות או מהם הסעדים האזרחיים שיוקנו לעובדת/מועמדת שתוכיח כי המעסיק הביא בחשבון את עברה הפלילי. יש לשער שהתשובות יתקבלו לפי פסקי דין שיינתנו בסוגיות הללו בהמשך.
- קישור לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019
- מאמר שלי בנושא שפורסם בעיתון הארץ בנוגע להעסקתו של עומרי גורן, האיש בעל 5 ההרשעות ו-14 התיקים הפליליים שהתקבל לעבודה בביתו של שר הביטחון בני גנץ https://did.li/yD0Hw
יש לכםן שאלה/ייעוץ בנושא?
דברו איתי
הילה
