התעמרות במקום העבודה – פנים ושם

*כתוב בלשון נקבה אך מתייחס לשני המינים

התעמרות במקום העבודה היא לא תופעה חדשה, להפך. מחקרים מראים שלפחות אחת מכל 4 עובדות בישראל חווה התעמרות. התופעה גם אינה שייכת למגזר ספציפי, היא חוצה ענפים, מגזרים, גילאים, דרגים, מין, מגדר ועוד. רק באחרונה פורסמו עדויות בנושא של עובדי התאגיד כאן (שמתארגנים לתביעה), חיילי גל"צ (כלפי אמיר איבגי שכבר פורסם כי יסיים את תפקידו), עיתון הארץ (כלפי ליסה פרץ), בתי חולים, חברות היי-טק ועוד.

הסיפור המפורסם ביותר, שגם הביא להעלאת המודעות לנושא, הוא ללא ספק פסק הדין בעניין מני נפתלי שקבע פיצוי משמעותי בשל מעשי התעמרות שחווה מהגב' נתניהו.

מנהלת מתעמרת פוגעת לא רק בעובדת או בעובדות, שחוות התעמרות ממנה, אלא באקלים הארגוני כולו. ההפסד הוא נחלת כולן. העובדת שחווה התעמרות מצויה במצוקה עד כדי נזקי נפשיים שיביאו להיעדרויות ועזיבת מקום העבודה. החברה מפסידה משום שהיא מאפשרת  – בהעדר מניעה וטיפול  – אקלים ארגוני רע שמביא פגיעה קשה בשימור העובדות, ירידה במוטיבציה ובפריון והפסדים כספיים בעקבות כך.

למרות זאת – טרם עברה בכנסת הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, למרות שהיא מונחת שם משנת 2014.

הסיבה העיקרית להתמהמהות המחוקק בנושא היא חשש מ"יתר משפטיזציה", כלומר, לכאורה, כל עובדת שתחוש שהיא חווה התעמרות עלולה להגיש תביעה, וכך יוצף בית הדין לעבודה בתביעות סרק.

התפיסה הזו היא שגויה כמובן. הצעת החוק, שאין עוד דומה לה בעולם אגב, מפרטת מאד (עד לרמת הדוגמאות) את הגדרת ה"התעמרות" במבחנים אובייקטיבים ונותנת לה פנים ושם. כך למשל ישנם 3 תנאים מצטברים מחייבים לצורך קבלת טענת ההתעמרות: "התנהגות חוזרת ונשנית" "במספר אירועים נפרדים" "ושיש בה ליצור סביבת עבודה עוינת במסגרת העבודה".

אם נרד לפרטים מדובר בין היתר בהתייחסויות משפילות או מבזות, צעקות, קללות, האשמות שווא, שיבוש יכולתה של עובדת לבצע את תפקידה, הצבת דרישות בלתי סבירות ובלתי ענייניות, שליטה הדוקה, הטלת משימות לצרכים אישיים של אחר, הכפפת עובדת לאווירת פחד, גניבת קרדיט, בידוד מקצועי או חברתי, פגיעה בפרטיות ועוד.

בדומה לחוק למניעת הטרדה מינית, גם כאן מחויבת המעסיקה לפעולות מנע וטיפול, כגון מינוי ממונה בנושא, קביעת דרך יעילה להגשת תלונה שתטופל ללא דיחוי, פרסום תקנונים והסברות לעובדות. אם לא תעשה כן –  תחויב בפיצוי ללא הוכחת נזק.

הצעת החוק כאמור לא המציאה את התופעה אלא נתנה לה שם והנכיחה אותה. אם תעבור בכנסת תחייב חברות וארגונים להיערך בהתאם – קרי, לדאוג לפעולות מנע וטיפול ראויות ולהכיר בתופעה, מה שיבטיח אקלים ארגוני נקי מהתעמרות – WIN-WIN  לכולם.ן.

הילה אראל-שמש

הילה אראל-שמש

עורכת דין ונוטריונית, יועצת לחברות וארגונים בתחום דיני עבודה ומעבירה הרצאות בנושא
הטרדות מיניות בעבודה
והתעמרות במקום העבודה

הרשמו לניוזלטר

לקבלת עדכונים, מאמרי דעה אקטואליים וטיפים במגוון נושאים בדיני עבודה

"אוף השימוע הזה"

לפני מספר חודשים נפגשתי עם מנכ"ל חברה שמעסיקה אלפי עובדים. הוא שיתף אותי בכך שהחברה שלו פועלת תמיד לשלם לעובדיה על השקל את מלוא זכויותיהם ומקפידה הקפד היטב בכל הקשור בתנאי העסקתם. אחד הנושאים שהציקו לו היה ענין השימוע.
'אוף שימוע הזה', הוא אמר לי 'לא מבין מה צריך את זה? אם החלטנו שעובד לא מתאים אז הוא לא מתאים. נקודה. ומה זה הזימון הזה? הפרוטוקול? למה להקשות?"

למאמר המלא »

הרשמו לניוזלטר

לקבלת עדכונים, מאמרי דעה אקטואליים וטיפים במגוון נושאים בדיני עבודה