פרטיות אינה ערך עליון! – מה נפסק לגבי עובד שנחשד בניסיון גניבת סודות מסחריים?

שבוע שעבר אישר בית הדין לעבודה בהחלטה יוצאת דופן, בקשה לתפיסה של חומרים במחשב הביתי של בכיר שהתפטר. האישור ניתן בעקבות הגילוי כי לאחר שביקש העובד לסיים את תפקידו העביר 339 הודעות בעלות תוכן עבודה מקצועי לתיבת הדואר הפרטית שלו וניסה לטשטש את העקבות.

משמעות הצו (המכונה "צו אנטון פילר") הינה, שאדם שלישי, לצורך הענין כונס נכסים, מגיע עם איש מקצוע לנכס שמבקשים לחדור אליו ויחד הם מבצעים את החדירה, ללא התובע. לאחר התפיסה, נשארים החומרים בידי הכונס — ועדיין לא עוברים אל התובע אלא לאחר אישור בית המשפט.

ההחלטה היא יוצאת דופן משום שהיא דוחקת את זכות הפרטיות של העובד על חשבון זכות הקניין של המעסיק והגנה על סודותיו המסחריים.

אז אילו נסיבות יש להוכיח בפני בית הדין בכדי שיאשר את החריג?

  • קיומו של סוד מסחרי בידי החברה;
  • חשש ממשי לביצוע גזל של הסוד המסחרי;
  • צמצום הפגיעה בפרטיות רק למידע הרלוונטי;
  • חשש ממשי להעלמת או השמדת הנכסים שדרושים לצורך התביעה;
  • ללא הצו תכביד העלמת הנכסים על בירור ההליך העיקרי באופן שייגרם לחברה נזק חמור וסיכול התביעה.

החלטה יוצאת דופן זו מהווה דוגמא לכך שפרטיות אינה ערך עליון, ושבמקרים המתאימים זכותו של המעסיק לשמירה על סודותיו המסחריים וזכות הקנין שלו תגבר על זכות העובד לפרטיות.  

יש לכםן שאלות/הבהרות בנושא?

פנו אלי לייעוץ

שלכםן

הילה

הילה אראל-שמש

הילה אראל-שמש

עורכת דין ונוטריונית, יועצת לחברות וארגונים בתחום דיני עבודה ומעבירה הרצאות בנושא
הטרדות מיניות בעבודה
והתעמרות במקום העבודה

הרשמו לניוזלטר

לקבלת עדכונים, מאמרי דעה אקטואליים וטיפים במגוון נושאים בדיני עבודה

העובדת הוטרדה מינית בזמן רילוקשיין, והמעסיקה – שחויבה לפצות אותה ב- 250,000 ש"ח – מבקשת לבטל את פסק הדין. בצדק? (פרסום טור דעה של עו"ד הילה אראל שמש ב Saloona)

לפני כמה שבועות פורסמה ידיעה בגלובס על מקרה שארע בשנת 2015 אז בוצעה הטרדה מינית כלפי עובדת ישראלית שהוצבה ברילוקשיין על

למאמר המלא »

הרשמו לניוזלטר

לקבלת עדכונים, מאמרי דעה אקטואליים וטיפים במגוון נושאים בדיני עבודה