לאחרונה עלתה לכותרות סוגיית השימוש בבדיקות פוליגרף, כשהשחקן יהודה נהרי טען שמנחה הטלוויזיה אסי עזר הטריד אותו מינית.
מאמר שלי פורסם בנושא באתר וואלה https://b.walla.co.il/item/3481794
לפי הפרסום נהרי נשלח לבדיקת פוליגרף שבה נמצא דובר אמת.
זמן קצר לאחר מכן פורסם שעזר, שהכחיש את הדברים, נשלח גם הוא לבדיקת פוליגרף לבקשת המעסיקה שלו, "קשת", ונמצא גם הוא דובר אמת.
והנה המחשה לבעייתיות שבשימוש הבדיקה.
לא רק שהבדיקה אינה מהימנה במאת האחוזים, אלא שהיא גם סובלת מאי-דיוק בניסוח השאלות.
קושי נוסף שמעוררת הבדיקה הוא פגיעה בזכות לפרטיות המוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכשמדובר ביחסי עבודה הרי שהקושי מתעצם נוכח העדר הסימטריה בין הצדדים.
מנגד עומד האינטרס הקנייני של המעסיק והפררוגטיבה שלו לניהול העסק.
אמנם ניתן לקבל בהליכים אזרחיים את תוצאות פוליגרף כראיה, וכך גם בבית הדין לעבודה,
אבל רק כנגד הסכמת הצדדים.
אלא שנוכח פערי הכוחות הטבועים ביחסי עבודה, נוטים בתי הדין לעבודה להטיל ספק בהסכמת העובד ופעמים רבות לא מכשירים את הבדיקה או לא מקבלים את שלילת הזכויות שבוצעה לעובד בעקבות הבדיקה.
ואם העובד סירב להיבדק בפוליגרף, אסור לנקוט צעדים כנגדו בשל-כך.
באיזה שלבים בד"כ מתבצעת הבדיקה?
- בשלב טרום התקשרות, בעת בחינת מועמד
- במסגרת בירור חשדות לאירועים כמו גניבה והפרות משמעת אחרות
- כחלק מבדיקות שגרה
יש היררכיה בין השלבים הללו, וכך גם בוחן אותם בית הדין לעבודה.
בעוד שבדיקת פוליגרף שבשגרה לא תתקבל לרוב, הרי שכאשר ישנו חשד ממשי לגניבה של עובד תוך הבאת ראיות שתומכות בכך, תהווה הבדיקה מכשיר לגיטימי.
כך גם לגבי בדיקה למועמדים: הצעת חוק איסור כפיית פוליגרף במסגרת יחסי עבודה, התשס"ה–2004, (שאיננה מחייבת אבל בתי הדין פוסקים לאורה) קובעת כי יש לאסור בדיקה למועמד לעבודה אבל ניתן לקיימה לגבי עובד, בהתקיימות תנאים מצטברים.
לאורך השנים הוטלו הגבלות בפסיקה על מעסיקים פרטיים בנוגע לבדיקה- כך למשל:
- בדיקת הפוליגרף לא תהיה בעלת משקל ראייתי עצמאי בגיבוש תוצאות ומסקנות החקירה אלא כלי עזר משלים בלבד.
- בכל מקום שתוצאות בדיקת הפוליגרף מצביעות על אי אמירת אמת, מן הראוי לאפשר לנבדק לעמוד בבדיקה נוספת.
- אין לפרסם תוצאות בדיקת הפוליגרף משום שהיא נתפסת בציבור כבדיקה של "מכונת אמת".
- יש להבטיח כי הסכמה לבדיקת פוליגרף תינתן על בסיס מודעות מלאה למהות הבדיקה, פרטיה, מהימנותה והמשקל שיינתן לתוצאותיה וזאת לאחר מתן הסבר מפורט בעניין זה.
- בדיקת הפוליגרף תעשה רק במסגרת בדיקת עבירות חמורות פליליות או משמעתיות ובהעדר דרך חקירתית אחרת למיצוי החקירה.
- בדיקת הפוליגרף תתבצע רק בהתגבש חשד ממוקד נגד העובד על יסוד חקירה שנערכה.
תשומת לבכם שגם במצב בו עובד הסכים לבדיקת הפוליגרף ונמצא דובר שקר, הרי שבהיעדר ראיות נוספות לא ניתן לשלול ממנו זכויות כמו שכר או פיצויים, אלא אם הבדיקה, כחלק מכלל נסיבות המקרה, מעלה חשד כבד שגרם במזיד לנזק כבד. את כל אלה תידרשו להוכיח.
נסכם בכמה טיפים:
- מותר לקבל את הסכמת העובד בהסכם העבודה לבדיקת פוליגרף, אך לפרט באילו מצבים, להסביר לעובד את משמעות הסעיף, הצגת הבדיקה כראיה במקרה של סכסוך ולוודא הבנתו.
- הבדיקה איננה אוטומטית וכדאי לחשוב על אבחנה בין תפקידים לצורך הענין. למשל עובדים במשרות רגישות או בכירות כמו סמנכ"לי כספים, מנהלי סחר ורכש או מנהלים בחברות שלפעילותן השפעה מהותית על הציבור כחברות ביטוח ובתי השקעות, שהם בעלי גישה לכספים רבים ולמידע רגיש.
- אבחנה דומה יש לקיים בנוגע למועמדים.
- בדיקת פוליגרף תתבצע בעקבות פעולה או מחדל שגרמו או עלולים לגרום לנזק של ממש לעסק
- או שקיים חשד סביר באשר למעורבות העובד בו
- ושאין דרך סבירה אחרת לבדוק את החשד.
מקווה שכעת הסוגיה ברורה לכםן יותר
ואם ישנה שאלה/הבהרה בנושא
אל תהססו לפנות אלי
שלכםן
הילה
