מאמר משפטי מאת הילה אראל-שמש, עורכת דין ונוטריונית
ספוילר – לא!
אנחנו יודעים שפיטורים מחייבים מתן שימוע לעובד על מנת שזה יוכל לשטוח טענותיו בפני מעסיקו. זכותו. אבל מה קורה עם עובד שזומן לשימוע ולא התייצב על דעתו בלבד? וזו שאלה שאני נשאלת המון.
במקרה של עובדת שנעדרה משימוע על דעת עצמה, דחה בית הדין לעבודה [סע"ש 44008-09-15] את טענתה של העובדת שפוטרה ללא שימוע. נקבע, כי המשמעות של אי ההתייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון ואף שבנסיבות מסוימות ניתן יהיה לפרש אי התייצבות לשימוע גם כהסכמה לפיטורים.
במקרה זה העובדת לא התייצבה לשימוע, הודיעה שהיא חולה ונעדרה מהעבודה במשך קרוב לחודש ובמועד שובה מחופשת המחלה נמסר לה מכתב המודיע על סיום העסקתה תוך 30 יום.
העובדת הגישה בתגובה תביעה לפיצויי פיטורים שלא כדין, בטענה שפוטרה ללא שימוע.
לאחר שבחן את העדויות ואת הראיות שהוצגו בפניו, קבע בית הדין שהעובדת סירבה לקיים הליך שימוע וסירבה להצעה להחליף את תפקידה ולשמש כעוזרת האישית של המעסיק.
בית הדין ציין שניתנו לעובדת הזדמנויות רבות להשמיע את טענותיה, גם לא באופן פורמלי. עם זאת היא ויתרה עליהן ולא ביקשה לדחות את הפיטורים או לשנות מהנטען כנגדה. בנוסף לא ביקשה לשנות את תפקידה או את הכפיפות למנהלת החדשה.
הליך השימוע והליך הפיטורים היו תקינים קבע בית הדין, והעובדת פוטרה כדין. תביעת העובדת לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין נדחתה.
המסקנה היא, שכל שעליכם לעשות הוא לתת לעובד את יומו באופן הגון, ואולם, עובד שמסרב להגיע – וישנם רבים כאלה – או שפשוט נעדר על דעתו, מסתכן במכתב פיטורים ללא שימוע ולא יהא זכאי לפיצוי בשל כך.
