האם צריך להמשיך בהפקדות פנסיוניות לעובד שאינו מגיע לעבודה?

שבוע שעבר פנתה אלי לקוחה ושאלה אם עליה להמשיך להפקיד פנסיה לעובדת שלה שנעדרת כבר 5(!) חודשים מפאת מחלה.

אין מה לומר, השאלה במקום.

בואו ניקח את זה עוד צעד קדימה

מה לגבי עובדת המצויה בחופשת לידה

או עובד שנפגע בתאונת עבודה

או עובדים המצויים בחופשה שנתית או במילואים

האם המעסיק נדרש להמשיך להפריש לכל אלה למרות היעדרותם?

אז יש כלל אצבע שקובע שהפקדות לפנסיה שלובות בשכר,

קרי – כל עוד זכאי העובד לשכר, יש להפריש לו גם הפרשות פנסיוניות

בואו נפרט לפי מצבים:

הפקדות לפנסיה בזמן בחופשה

לפי חוק חופשה שנתית, דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה,

דינם כדין שכר עבודה ולכן  – עובד הנמצא בחופשה זכאי להמשך הפקדות.

הפקדות לפנסיה בזמן חל"ת

בתקופת החל"ת אין זכאות לשכר, כך שאין זכאות להמשך הפקדות.

הפקדות לפנסיה בזמן מחלה

דמי המחלה נחשבים שכר לכל דבר, כך שיש זכאות להמשך הפקדות.

הפקדות פנסיה בזמן חופשת הורות

עובד או עובדת זכאים להמשך הפקדות עבור תקופת הזכאות לדמי לידה, אבל לא לתקופה שאחריה. כלומר – לאחר תום חופשת ההורות ועד שישובו לעבוד, עליהם לדאוג לשמירת זכויותיהם הפנסיוניות.

הפקדות לפנסיה בזמן מילואים

כאן ישנה קביעה מפורשת בחוק ביטוח לאומי לפיה במהלך תקופת המילואים יחול המשך הפקדות.

הפקדות פנסיה בזמן שמירת הריון

בדומה לזמן מילואים, גם כאן קובע חוק הביטוח הלאומי – במצב שמירת הריון יחול המשך הפקדות (גם במצב בו לא העבירה העובדת את חלקה) ובכפוף לותק של 6 חודשים ומעלה לפני ההיריון.

הפקדות פנסיה בזמן תאונת עבודה

להבדיל מזמן מילואים ושמירת הריון, לא קובע החוק לביטוח לאומי המשך הפקדות בזמן תאונת עבודה.

למרות זאת, נקבע על ידי בית הדין לעבודה (בהלכה שאינה מחייבת אך אין להתעלם ממנה) (חנוך חשאי נ' דן רכב ותחבורה) כי ההפקדה לא תהא תלוית שכר במקרה הזה אלא תלוית קיומם של יחסי עבודה.

מאחר שנוצר מצב בו עובד שנפגע ב"תאונת עבודה" ניזוק כתוצאה מהפסקת רצף תשלומי המעביד לקרן הפנסיה,  קובע בית הדין, יש מקום ל"חקיקה שיפוטית" לפיה ימשיכו ההפקדות אך לא לזמן בלתי מוגבל, אלא רק במקרה בו תקופת תאונת העבודה איננה ממושכת:

"ההפרשה תבוצע כל אימת שממשיכים להתקיים יחסי עובד ומעביד, ובלבד שהפסקת העבודה בפועל היתה בעל כורחו של העובד ומטעמים הקשורים בעבודתו ולתקופה שאיננה ממושכת".

מה זה "ממושכת" – בית הדין לא תחם את הזמן אך נהוג לתחום לפי 90 יום.

מקווה שהמידע סייע ותרם לכםן

פנו אלי עם כל שאלה/התייעצות בנושא

שלכםן

הילה

הילה אראל-שמש

הילה אראל-שמש

עורכת דין ונוטריונית, יועצת לחברות וארגונים בתחום דיני עבודה ומעבירה הרצאות בנושא
הטרדות מיניות בעבודה
והתעמרות במקום העבודה

הרשמו לניוזלטר

לקבלת עדכונים, מאמרי דעה אקטואליים וטיפים במגוון נושאים בדיני עבודה

הרשמו לניוזלטר

לקבלת עדכונים, מאמרי דעה אקטואליים וטיפים במגוון נושאים בדיני עבודה