דיוויד דרמונד, מנהל המחלקה המשפטית של אלפבית, חברת האם של גוגל, יעזוב בסוף החודש לאחר שניהל רומן עם מישהי שעבדה תחתיו. הילה אראל-שמש, עו"ד ונוטריונית, מסבירה בטור מיוחד מה יש ללמוד מכך
לפני כמה ימים פורסם שדיוויד דרמונד, מנהל המחלקה המשפטית של אלפבית, חברת האם של גוגל, יעזוב בסוף החודש על רקע חקירת התנהלותו על ידי הדירקטוריון, לאחר שניהל קשר רומנטי עם עובדת שהיתה כפופה לו במחלקה המשפטית, ג'ניפר בלייקלי, עימה אף הביא ילד בעודו נשוי. הבשורה היא לא רק שיעזוב, אלא שגם לא יקבל את חבילת הפרישה שלו.
בשנה שעברה הואשם דרמונד בניהול מערכת יחסים עם עובדת במחלקה המשפטית. העובדת העידה בהמשך כי דרמונד נטש אותה ואת תינוקם המשותף והפר שוב ושוב את כללי ההתנהלות בנוגע למערכות יחסים במקום העבודה. הוא מצדו טען כי פרידתם היתה קשה ומעולם לא ניהל קשר עם אף עובדת אחרת של גוגל או אלפבית. בספטמבר האחרון חשף אתר החדשות אקסיוס כי דרמונד נישא לעובדת אחרת במחלקה המשפטית של גוגל. כעבור חודשיים פתח הדירקטוריון בחקירת אופן הטיפול בתלונות על התנהגות לא נאותה ויחסים לא ראויים של בכירים בחברה. החקירה הקיפה גם את התנהגותו של דרמונד.
דיוויד דרומונד. צילום: Andreas Rentz/Getty Images for Hubert Burda Media
התלונות על התנהגות לא הולמת מצד מנהלים בכירים נוספים בגוגל גררו ביקורת על כך שהחברה לא עושה די לשינוי התרבות הארגונית שבה גברים בכירים אינם נענשים על ניהול יחסים לא ראויים או התנהגות מינית לא הולמת. לפני כשנה מחו אלפים מעובדי גוגל בעקבות דווח על בכיר אחר, אנדי רובין, שקיבל חבילת פרישה של 90 מיליון דולר לאחר שהואשם בהטרדה מינית.
גוגל, שנוסדה ב-1998 טיפחה כבר מתחילתה תרבות מאד מתירנית במקום העבודה ונראה שעתה, סוף סוף בעידן של MeToo# הגיעו בחברה להבנה שהדבר לא ראוי, שהוא פוגע לא רק בקורבנות אלא בסביבת העבודה כולה ובסטנדרטים שיש לנהל בארגון. דרמונד הוא כאמור לא היחיד, אבל הוא הראשון שחטף. האם גוגל למדה את הלקח על תרבות מתירנית במקום העבודה? נראה שהיא מתחילה. מה שכאן בישראל כבר מחלחל חזק מאד ותופס תאוצה בשנים האחרונות, הובן סוף סוף גם בענקית הטכנולוגיה.
עו"ד הילה אראל-שמש. צילום: אלבום פרטי
קשר רומנטי ביחסי מרות אסור לפי חוק למניעת הטרדה מינית בישראל. נקודה. גם אם הוא בהסכמה. התכלית היא ברורה: הסכמה או ענין של עובד/ת יכולים לנבוע מעצם יחסי המרות מתוך חשש לפיטורים או אי קידום או סתם מורא מהממונה. ולא רק. העבירה לא באה להגן רק על הקורבן אלא שמירה על סטנדרט התנהגות ראוי מצד בעל המרות והמעסיק.
הקשר האינטימי ביחסי סמכות עשוי להוביל לקבלת החלטות שאינה מקצועית, לתחושות של העדפת מקורבים, פרקטיקות פסולות של העברת תפקידים ובקיצור "זה תמורת זה" או הפוך, "זה תמורת לא זה". וזה קורה בארגונים ועסקים רבים, קטנים כגדולים. פניות רבות מגיעות אלי ממנכ"לים שמקבלים מדי יום החלטות הרות גורל לגבי העסק שהם מנהלים אבל לא יודעים להתמודד עם נושא ההטרדות המיניות שקורות אצלם מתחת לאף. הבשורה היא שאפשר בהחלט לפתור את זה.
שמירה על סביבת עבודה בטוחה מתחילה בהעלאת המודעות, במניעה וממשיכה בדרכי הטיפול. החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית קובע שורה של פעולות מנע, כגון תליית תקנונים במרחבים ציבוריים, פרסום שם אחראית למניעת הטרדה מינית, נגישות דרכי התלונה והכשרה וליווי של אותה אחראית כיצד עליה לפעול במקרה שמגיעה אליה תלונה.
כמובן שמומלץ וחובה להזמין הסברות והרצאות חיצוניות של גורמים מקצועיים בפני כלל עובדי החברה בנושא או בפני דרג המנהלים. הרצאות מעין אלה מניסיון הן כבר 50% מתחילת עבודה נכונה בנושא הרגיש והמורכב הזה.
** הכותבת, הילה אראל-שמש, עו"ד ונוטריונית מלווה ארגונים וחברות מזה 15 שנים בדיני העבודה ומרצה בנושא "הטרדה מינית במחרב העבודה – מניעה וטיפול".
