העדויות שהחלו לצוץ על 'צוץ' מגלמות את החבילה כולה של הטרדה מינית אסורה. ואני שואלת – איפה היו כולם.ן?

מי לא נפלה ברשתו של "צוץ", השחקן השרמנטי ארז דריגס בסדרה "חזרות". אז מתברר שנפלו, ובקטע רע.

׳צוץ' החמוד התגלה כטורף מיני. ההשראה לכתיבת דמותו של עופר, השחקן איתי תורג'מן כמכור למין, מעולם לא נראתה מובנת כל כך.

פוסט אמיץ בפייסבוק של העיתונאית Ofir Sgerski

ובעקבותיה עדויות נוספות, חושף שורה של התכתבויות מטרידות, שלא לומר דוחות, בוטות, מבזות ומשפילות מצדו של דריגס כלפי קטינות, סטודנטיות, שחקניות צעירות ועוד. כולן מעריצות, כולן פונות אליו במישור המקצועי וכולן בצד המוחלש של המטבע.

הנרטיב ידוע – דריגס בתפקיד החזק, הכוכב, הבגיר/בוגר ובעל השליטה בשיח. הבנות בתפקיד הקורבן שנלכד ברשת (ליטרלי), מופתעות מהפידבק לפנייתן ונבוכות אל מול המעמד ולא ממש יודעות מה לעשות עם כל ההערות/שאלות/התייחסויות הבוטות והמשפילות שהפנה כלפיהן.

כשקוראים את ההתכתבויות של דריגס שחושפות אותן נשים באומץ, ודי ברפרוף קל, אפשר להזדעזע או לכנותן באנדר סטייטמנט "סליזיות" או "דושיות", אבל אפשר גם לקחת אותן צעד אחד קדימה, ולומר שדריגס בהתייחסותו המבזה והמשפילה שהפנה לאותן נשים ביחס למינן ומיניותן, בהצעות החוזרות בעלות האופי המיני וההתייחסויות החוזרות המתמקדות במיניותן, הפר את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית.

זה כבר נשמע פחות סקסי.

והנה טעימות:

בהתכתבות עם תיכוניסטית שהצהירה בפניו שהיא תיכוניסטית! שהגיעה לסיור בבית הספר למשחק בו לימד, גלש השיח מהר מאד לאמירות מצדו של דריגס כגון "אני משער שכמו שאת נראית את אולי בתולה אבל עשית כבר דברים מסוימים", "אני טועה"?, "אז לא עשית ביד אף פעם"?, "לראות אותך בלי חולצה זה לא כזה ביג דיל", "אני יודע זיינתי הרבה מהן אבל את עושה לי את זה", "אז למה לא ללמוד על זין חתיך כמו שלי" ועוד פנינים – ונזכיר – את כל זה הוא כותב לילדה בת 17. אי אפשר שלא לחשוב מה היינו עושים כהורים לו היינו יודעים שטורף כזה מתכתב עם הילדה שלנו.

הלאה, הקורבן הבא, ענבר, אז בת 24, סטודנטית לתקשורת במכללת ספיר, דריגס בן 34 מציע "לפנק" אותה בשלל דרכים: "אז כמה זמן לא עשית סקס אם ככה" או "מתי פעם אחרונה ירדו לך".

לצליל, סטודנטית שנה ראשונה במשחק שפנתה אל דריגס עם שאלות לגבי משחק ובימוי, סיפר איך הוא 'חרמן' כרגע, איפה הידיים שלו נמצאות כרגע ומה הן עושות, ואף שלח תמונה של איזור החלציים (עופר מ"חזרות"?).

עדויות אחרות מתארות את תגובותיו של דריגס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה. "פגיעה מקצועית", בלשון עדינה או "התנכלות" במינוח המשפטי, לפי חוק למניעת הטרדה מינית. עדויות אחרות מתארות כי ידוע היה שדריגס "מטרידן סדרתי". והנה קשר השתיקה. אלמנט נוסף לנרטיב הידוע.

אז בוא נעשה סדר – דריגס לא תקף אף אחת פיזית, הוא "רק" ניצל את מעמדו מול הקטינות/סטודנטיות/שחקניות צעירות שנוצר עמן קשר, כתב להן אמירות בוטות משפילות ומאיימות, התנכל למי שלא נענתה לו ונהנה מקשר שתיקה שקיים סביבו. כעת, בתגובתו הוא מודה ומתבייש ואולם מכחיש את ענין ההתנכלות. האלמנטים במלואם של הטרדה מינית אסורה – ובמרחב הווירטואלי, שלא מחייב מגע, כי הטרדה מינית, ואולי חשוב להבהיר את הנקודה, ממש לא מחייבת מגע. בהקשר זה כן צריך להעיר, כי אם דריגס נגע בעצמו כשחשף את עצמו לפי התיאור, הרי לנו "מעשה מגונה" שייחשב גם הוא הטרדה מינית אסורה.

דריגס הוא רק דוגמא אחת, קצה הקרחון לתרבות אסורה וקלוקלת שידוע שקיימת בתעשיית הבידור, התאטרון, הקולנוע ובמרחבים דומים נוספים. דוגמא דרמטית נוספת לכך היא פרשת איבגי.

התרבות המתירנית הזו, הפסולה והאסורה הזו חייבת להפסק! ועכשיו!

הגיעה העת ב- 2021, 4 שנים אחרי מהפכת MeToo, שקודקודי המרחבים הללו ייקחו אחריות ושיפנימי שהאינטרס לארגון נקי וערכי הוא גם שלהם כמו גם שהנזקים סופם שיהיו על ראשם.

שידאגו להסברות חובה אינטנסיביות, לאפס סובלנות ביחס לשיח ואקטים מבזים ומשפילים והטרדות מיניות ושינקטו בסנקציות תעסוקתיות. אלה בטוח יביאו את השינוי. הגיעה העת שאותם מנהלים יבינו שהם אחראים לא פחות מהטאלנטים עצמם ושמעגלי ההשתקה נוצרים גם עקב העדר נקיטת צעדי מנע וטיפול מספקים.

ואלה נוצרים כשמנסים ׳לששות׳ או יושבים על הגדר ומייצרים קורבנות רבות מדי, שסוחבות צלקות עמוקות מדי וללא הגבלת זמן. תוצאות הרסניות שמשפיעות על השיח בענף ובחברה כולה.

אי אפשר שלא לתהות למה לעיתים קרובות מדי, כשעולה כוכב חדש, עולות יחד איתו עדויות קשות כמו אלה של דריגס. התשובה די ברורה – הקרקע פורייה ומאפשרת.

תארו לכם עולם שבו כל מי שיתגלה ככזה יסולק, אולי אפילו, רחמנא ליצלן, אף אחד לא ירצה לעבוד איתו. תארו לכם עולם שבו מטרידנים יפנימו שלא הכל מותר, שיש סיכון, שיפחדו מכל תיעוד של אמירה או אקט או כתיבה שלהם שיש בה אופי מיני ובוטה, שסטודנטיות או שחקניות צעירות ירגישו מוגנות ובטוחות במקום בושה והסתרה מאחורי עיוות קול או שם בדוי. לא צריך לדמיין, פשוט תביטו מה קורה היום בהוליווד. או קרוב יותר- אצל מיטש גולדהאר במכבי תא זה כבר לא יקרה כנראה.

אני את חלקי אתן בשמחה. תנו לי שעה וחצי בכל מרחב עבודה בענף, בתאטראות, בסטים של קולנוע או סדרות או בבתי ספר למשחק ואעביר להם.ן את ההרצאה שלי : ׳הטרדה מינית- על הגבול הדק של מותר ואסור׳. דרך מעולה להתחיל להפנים את התוצאות ההרסניות של ההטרדה המינית ואת האחריות הכבדה שמוטלת על שכבת ההנהלה והחשיפה בהעדר מנע וטיפול נכונים שמתחייבים מהוראות החוק.

התרבות הארגונית הבריאה והערכית מתחילה מעכשיו!

דברו אלי מי שקשור לתחום ואשמח לסייע  052-2338358| 03-6917755

הילה אראל-שמש

הילה אראל-שמש

עורכת דין ונוטריונית, יועצת לחברות וארגונים בתחום דיני עבודה ומעבירה הרצאות בנושא
הטרדות מיניות בעבודה
והתעמרות במקום העבודה

הרשמו לניוזלטר

לקבלת עדכונים, מאמרי דעה אקטואליים וטיפים במגוון נושאים בדיני עבודה

הרשמו לניוזלטר

לקבלת עדכונים, מאמרי דעה אקטואליים וטיפים במגוון נושאים בדיני עבודה