באחרונה קיבל בית הדין את החלטת המעסיק להתיר לעובדת אחת לעבוד מהבית ואילו מעובדת אחרת, שמילאה תפקיד זהה, דרש להגיע כל יום למשרד.
הכלל הוא שמעסיק נדרש לשקול באופן ענייני בקשת עובד לעבוד מהבית, אבל בפריזמה של האינטרסים והשיקולים הרלוונטיים של העסק, ולכן הוא רשאי לקבל כל החלטה שתואמת את האינטרסים הללו.
ההחלטה אם להיעתר לבקשת עובד לעבוד מהבית או לא היא חלק מהפררוגטיבה הניהולית של המעסיק וכך גם במקרה של אבחנה בין עובדים בעלי משרה זהה כאשר קיימת ביניהם אבחנה כגון:
- חוסר שביעות רצון
- ותק (שהרי לא דומה עובד חדש הנמצא בתקופת ניסיון או בחודשים הראשונים להעסקתו לבין עובד אשר נמצא כבר חודשים ארוכים במערכת)
- מידת אמינותו והיכרות עם העובד
בכל מקרה – אם המעסיק לא רואה בעבודה מהבית ככזו המצמיחה לו תועלת, ובמקרים מסוימים אף גורמת לחסרונות מבחינתו, לא ניתן לחייב אותו לאשר לעובד עבודה מהבית גם במצב שאפשר זאת לקולגה שלו.
אל תהססו לפנות אלי בכל שאלה/הבהרה בסוגיה
שלכםן
הילה
