אם לא די בכאוס שיוצר נגיף הקורונה במגזר העסקי-תעשייני שמביא לצניחת מניות, קיצוצי שכר, סגירת מחלקות ושאר ירקות שעסקים צפויים לשאת בהם, עוד מצפה המדינה מהמעסיקים לממן את שכר העובדים בתקופת הבידוד שגזרה עליהם? די. הגזמנו.
הפיראט האדום נפגעה קשות, שמענו. כך גם 'עדיקה' בעלת חברת בת בסין, שדווחה על צניחה של 3.5% ואלה רק דוגמאות בודדות. למעשה כל החברות במשק הישראלי שנסמכות כמעט לחלוטין על הייצור הסיני, כמו ענפי האופנה וההנעלה, מוצרי חשמל, מזגנים וכלי בית, תרופות, אלומיניום ועוד, כבר מצהירות כי השיתוק בסין יביא למחסור ועליות מחירים. בענף הבניה למשל נמשך המחסור בכוח עבודה סיני, כלומר עיכובים במסירת פרויקטיים, כלומר גם כאן עליית מחירים צפויה.
ולצד הפגיעה הקשה, צרה נוספת התגלגלה לפתחם של המעסיקים – שתיקתם הרועמת של הצווים וההנחיות מטעם משרד הבריאות בנוגע לזהות הגורם שיישא בנטל עלות שכר העובדים שהיעדרותם מהעבודה נכפתה עליהם. או תכלס: מי אמור לממן את הסיפור הזה? הרי הם אפילו לא נכנסים תחת ההגדרה "אי כושר", שמחייב חוק דמי מחלה.
את ברירת המחדל אנחנו מכירים היטב – למי יפנו העובדים? למעסיקים כמובן.
נכון לעכשיו, למרות פניות של התאחדות התעשיינים למדינה, אין הוראת שעה הקובעת הסדר בנושא ואין תשובות לשלל שאלות כמו : מה דינו של עובד שאין לו צבירת ימי מחלה? מהו המקור החוקי הקובע כי בידוד נכנס בכלל לתחולת חוק דמי מחלה (ספוילר: אין כזה); האם מותר לפטר עובד בבידוד? האם זכאי עובד להישאר בבית עם ילדיו שעליהם נגזר בידוד? וכאמור, שאלת השאלות – האם יפוצו המעסיקים על דמי המחלה שישלמו לעובדיהם בשל הבידוד?
נותר לנו רק לחכות להוראת השעה שתינתן בענין. עד אז, ימשיכו המעסיקים לשאת גם בנטל זה
. https://www.facebook.com/pg/eshlaw.co.il/posts/?ref=page_internal
