ראו הוזהרתם! גבולות הטרדה מינית מתרחבות גם בין מתמחה ללקוח


אז אחרי פסק הדין המרתק בנושא הרילוקשיין בו נקבעה אחריות מעסיק בגין מעשי הטרדה מינית כלפי עובדת על ידי לקוח החברה בזמן רילוקיישיין, הנה מתפרסמת בימים האחרונים החלטה משנת 2017 של כב' השופטת רימון קפלן, לפיה לבית הדין סמכות לדון בתביעת מתמחה נגד משרד עורכי דין בו התמחתה בגין סדרת מעשי הטרדה מינית שבוצעו בה על ידי לקוח המשרד.
דובר על הטרדות מילוליות ולפחות מקרה אחד בו ניסה אותו לקוח לנשק אותה בניגוד לרצונה.

אין חולק שהלקוח לא היה המעסיק שלה ולא היה חלק ממצבת עובדי המשרד. הוא לא שילם את שכרה ולא קיבל אותה לעבודה אבל כן היה איש סוד וחברו הקרוב של בעלי המשרד והציג עצמו כבעל סמכות והשפעה רבה על המתנהל במשרד. הוא נהג לבקר תכופות במשרד והיו לו קשרים קרובים עם עובדים במשרד, מעשי ההטרדה המינית היו גם הם במשרד ובתוך כך נכללים במסגרת אחריותו של המעסיק לסביבת עבודה מוגנת לעובדיו ולבית הדין סמכות לדון בכך.

אז למה ראו הוזהרתם? ולמה אנחנו פורשים עוד ועוד את היריעה? כי מגמת הפסיקה בשנים האחרונות בנושא מניעת הטרדה מינית היא די ברורה: מעסיקים חוטפים על ימין ועל שמאל, פיצויים של מאות אלפי שקלים, עתירות לאיסור פרסום שהם נאבקים בהן כדי שחלילה לא יפורסם שם החברה (ולא הקורבן דווקא) ובקיצור – המון מה להפסיד.

יחד עם זאת אנחנו רואים שכשמעסיקים מבצעים את פעולות המנע הדרושות ומטפלים באופן הנכון והחוקי כשמוגשת תלונה או כשנודע להם על מעשי ההטרדה המינית, הסיכוי שיימצאו אחראים, גם אם בוצעה הטרדה מינית, נמוך משמעותית.

הסיפור הוא שזה פתיר! אפשר להפחית משמעותית את מעשי ההטרדות המיניות בארגון ואפשר לפעול להסרת אחריות (גם אם בוצעה הטרדה) אם פעלתם כנדרש. מעסיק שיידע לצייד עצמו בכל הכלים הנכונים בנושא, כמו הרצאה לעובדים, הכשרת האחראית בחברה למניעת הטרדה מינית, תליית תקנונים והחתמת העובדים שקראו ויודעים על התקנון, טיפול נכון בדרך הגשת התלונה ועוד ועוד, יקטין משמעותית את החשיפה לקביעת היותו אחראי, לחבות תשלום פיצויי עתק ושמה הטוב של החברה שלו לא ייפגע

לכאורה, אם נפנה לתכלית החוק למניעת הטרדה מינית, מובן שכל מעשי הטרדה מינית שיבוצעו בחצרי המעסיק, גם אם יתבצעו על ידי מי שאינו עובד שלו, ייכנסו תחת כנפי אחריות המעסיק לשמירה על סביבת עבודה מוגנת כלפיו עובדיו.
ולא רק במשרד עצמו, מה לגבי פגישת עבודה עם לקוח במשרד שלו או בבית קפה? או דיון בבית משפט עם לקוח? או נסיעה במונית עם לקוח? האם גם אלה ייחשבו לסביבת עבודה שיש להגן על העובדים בתוכה? ועוד שלל סיטואציות שגם אני, כמו רבות אחרות, זוכרת בהן את עצמי כעורכת דין שכירה שנפגשת ועובדת תדיר עם לקוחות המשרד כחלק בלתי נפרד מהעבודה.

https://www.facebook.com/pg/eshlaw.co.il/posts/?ref=page_internal .

הילה אראל-שמש

הילה אראל-שמש

עורכת דין ונוטריונית, יועצת לחברות וארגונים בתחום דיני עבודה ומעבירה הרצאות בנושא
הטרדות מיניות בעבודה
והתעמרות במקום העבודה

הרשמו לניוזלטר

לקבלת עדכונים, מאמרי דעה אקטואליים וטיפים במגוון נושאים בדיני עבודה

הרשמו לניוזלטר

לקבלת עדכונים, מאמרי דעה אקטואליים וטיפים במגוון נושאים בדיני עבודה