מאמר משפטי מאת הילה אראל-שמש, עורכת דין ונוטריונית
הפרילאנסר בהגדרתו הוא "סוֹפֵר בִּלתִי תָלוּי". מדי בקלות נוטים הצדדים לכנות את נותן השירותים 'פרילנסר' כאשר בכלל לא בטוח שהוא כזה. מה זה בעצם פרילנסר? ועל מה חשיבותה של ההגדרה?
'פרילנסר' – רוצה לומר, נותן שירותים שאיננו עובד, וככזה אינו זכאי לכאורה לזכויות מדיני העבודה. מדוע לכאורה? משום שהמעמד אינו נקבע רק מהדרך בה תופסים הצדדים את משרת ה'פרילנסר' אלא מבחני יחסי עובד מעביד – הם אלה שיקבעו אם פלוני הוא אכן פרילנסר אם לאו.
כלומר, אם כתוב בהסכם "פרילאנסר" זה לא אומר שאותו "פרילאנסר" איננו "עובד" שלכם. במלים אחרות, בכך שכתבתם "העדר יחסי עבודה" לא פטרתם עצמכם מהחבות כלפיו אם הוא אכן "עובד". אבל רגע….איך תדעו אם הוא עובד או לא?
כמות המקרים שהגיעו אליי בדילמות של עובד/פרילאנס היא עצומה. אחת הנפוצות שיש. הן מצד העובד/הפרילאנסר והן מצד המעסיק. מה שבטוח ששניהם מבולבלים ובצדק. הקו המפריד בין עובד לפרילאנס לא ברור בכלל. כדי לקבוע מי עובד ומי לא אתם תידרשו לתאר ולפרט את טיב ההתקשרות ורק אז נוכל לנתח במה מדובר ומספיקה פגישה אחת בנושא כדי לפצח עבורכם את הסוגיה.
באחרונה פסק בית הדין לעבודה פיצוי עבור אי הפרשות לפנסיה, אי עריכת שימוע, פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת לתובע שטען ליחסי עבודה על אף שהציג עצמו כפרילנסר וקיבל את שכרו כנגד חשבוניות (סע"ש 16155-11-13).
בנוסף, וכאן החידוש, נקבע שגם לולא היו מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים – היה התובע זכאי לשימוע לפני הפסקת ההתקשרות ביניהם מכוח עיקרון תום הלב הקבוע בחוק החוזים.
במקרה זה דובר על תובע שנתן שירותים במשך שנתיים וחצי לחברה שתחום פעילותה בניהול תערוכות וקונגרסים. בתחילת שימש בתפקיד מנהל שיווק, ובמשך השנה האחרונה כסמנכ"ל. במהלך ההתקשרות שילמה לו החברה סך כולל של כ-820,000 שקל כנגד חשבוניות, כאשר השכר נקבע על פי היקף המכירות. לאחר שהחברה הביאה לסיום ההתקשרות הוא טען לקיומם של יחסי עובד-מעביד והגיש תביעה לפיצויים בגין הפרת זכויותיו כעובד.
התובע עבד כאיש מכירות ושיווק בתפקיד שהוא במהותו עבודה מחוץ למשרדי החברה. הוא עבר את 'מבחן הפיקוח' (אף אחד מעובדי החברה לא החתים כרטיס נוכחות), את 'מבחן ההשתלבות' (חלק מהמערך הארגוני של החברה) ואת מבחן התלות הכלכלית (היה תלוי כלכלית בפרנסתו בחברה למרות שניהל עסק נוסף).
בנוסף, הוא הורשה לחתום בהודעות הנשלחות בדוא"ל כסמנכ"ל החברה, נשא כרטיס ביקור שהונפק תוך מעורבות החברה, היה היחיד שנתן את השירות (ולא באמצעות גורם מטעמו) ובנוסף ניתנו לו כלי עזר (מחשב וחשבון דוא"ל).
אז הוא פרילנסר? ממש לא.
ולא רק:
בית הדין גם קבע שגם אם סברה החברה שלא התקיימו יחסי עבודה, הרי שעל פי כללי הצדק הטבעי ולאור התקופה הממושכת יש מקום לשמוע את נותן השירות לפני סיום התקשרות.
אז מה למדנו?
- מעמד הפרילנסר ייקבע על ידי מבחני יחסי עובד ומעביד ולאו דווקא על ידי הצגת הפרילנסר את עצמו.
- גם אם מדובר בפרילנסר – חובת השימוע קיימת לגביו בנסיבות מסוימות.
תשומת לבכם כי אם אכן מדובר ב"עובד" אתם מצויים בחשיפה משמעותית לתביעה עתידית שתחיל את כל הזכויות שלו רטרואקטיבית 7 שנים אחורה, מה שיכול להסתכם במאות אלפי שקלים ויותר. המסקנה היא שיש לקבל ייעוץ משפטי טרם ההתקשרות עם הפרילאנסר על מנת לבנות נכון את ההסכם עמו ולוודא כי אכן איננו עובד מן המנין.
