הטרדה מינית שלא בפני הנפגע או הנפגעת – מה אפשר ללמוד מהכרעת הדין בתיק של שרה נתניהו?

האם הטרדה מינית יכולה להתקיים גם במרחב העבודה הווירטואלי? האם אמירה שיש בה התייחסות מינית שלא בפני עובדת או עובד אסורה לפי החוק למניעת הטרדה מינית?

הכרעת הדין מיום 8.2.23 בתיק של שרה נתניהו קובע שכן. לשתי השאלות.

הסיפור בקצרה : במרץ 2019 צייץ בטוויטר בועז דרורי: "אני כל כך פטריוט עד שמרגיש חובה לאומית להעמיד את שרה נתניהו על ארבע ואז בעוצמה יהודית ובנחישות ציונית לחדור אליה מאחור". בעקבות הציוץ הגישה הגב' נתניהו תלונה למשטרת ישראל, ויחידת הסייבר בלהב 433 פתחה בחקירה באזהרה נגדו. החקירה הניבה כתב אישום נגד דרורי שהוגש לבית משפט השלום בגין עבירה של הטרדה מינית.

כתב האישום הוא חריג ותקדימי, תופעת ההתייחסויות המיניות ברשת ממש לא, ולכן  – חשיבותה של החלטת בית המשפט, כאשר אישרה את הקביעה לפיה התייחסות מינית במרחב הווירטואלי, ובכלל, התייחסות מינית שאינה מופנית ישירות לנפגע או לנפגעת – היא אסורה לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

המשמעות היא שהתייחסויות אלה, גם במרחב העבודה, תחשבנה אסורות לפי החוק, והנה כמה דוגמאות: שליחת מיילים פורנוגרפיים, אמירות מבזות בקבוצות וואטסאפ בין עובדים, שיחות בין עובדים או פגישות זום בהן עולות התייחסויות מיניות כלפי עובדת או עובד וכן הלאה. כל אלה, על אף שאינן נאמרות ישירות בפני נפגע או נפגעת, ואף שיכולות להעלות במרחב הווירטואלי, הן אסורות לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

הרחבתי על כך במאמר שפורסם במגזין OnLife https://www.onlife.co.il/news/568990

סביבת עבודה שיש בה ביזוי מיני, הקטנה והחפצה, כמו הסוגים האלה, יש בה להשפיע עמוקות על התנהלותםן של העובדים והעובדות, על רמת הפרודוקטיביות שלהםן, היחס שלהן להנהלת החברה, עזיבות, מחאות, שם רע לארגון וכו'.

וודאו שסביבת העבודה של העובדים/ות אצלכםן בארגון היא אתית, נעימה ונקיה מכל איום. מנו ממונה (אם טרם מיניתםן) ודאגו להכשרה שלה, פרסמו תקנונים למניעת הטרדה מינית ובהם פרטי הממונה, והעבירו הסברות לעובדים/ות ולמנהלים/ות בנושא.

יש לכםן שאלה/התייעצות בנושא?

מעוניינים/ות להזמין הרצאה או סדנא לממונה אצלכםן בארגון?

דברו איתי!

שלכםן

הילה