לפני כמה שבועות פורסמה ידיעה בגלובס על מקרה שארע בשנת 2015 אז בוצעה הטרדה מינית כלפי עובדת ישראלית שהוצבה ברילוקשיין על ידי אדם זר שבית הדין הגדיר "בעל זיקה אמיצה וקרובה לחברה ומי מבעליה". לדברי העובדת, בעת שהיא שהתה במלון במסגרת העבודה, ניגש אליה אותו אדם זר כשהוא שיכור בזמן שהיא חיכתה למעלית, תפס בפרק ידה הימנית, משך אותה והורה לה לבוא איתו. היא ניסתה לשחרר את ידה וכששאלה "לאן?" הוא ענה לה שהוא רק רוצה להראות לה משהו. אז לקח אותה לחדר שבו היו לבדם, נעמד מולה, חיבק אותה חזק באזור המרפקים והצמיד אותה אליו. היא ניסתה להתנגד אך הוא ניסה לנשק אותה בפנים. היא ניסתה להתחמק וצרחה שיפסיק עד שלבסוף הוא שחרר אותה ויצא. בעקבות האירוע התפטרה.
בתביעה שהגישה לאחר מכן פסק לה בית הדין האזורי לעבודה פיצוי של 65 אלף שקל לאחר שנקבע כי היתה הטרדה מינית. "החברה" נפסק "כשלה מלפעול כנדרש לטיפול בתלונה ולמנוע את המקרה". למרות ביצוע ההטרדה בחו"ל נקבע כי היה על החברה לפעול לטיפול בתלונה ולמנוע מפגשים עתידיים בין התובעת לאדם הנוסף בסביבת העבודה. החברה כשלה מלקיים את הוראות החוק, לא טיפלה ביעילות במקרה של הטרדה מינית שעליה ידעה ולא פעלה למניעת הישנות המעשים. מובן כי העובדה כי לא היה קיים מנגנון מסודר בחברה לבירור תלונה בדבר הטרדה מינית – הוא הוא מקור הבעיה. העובדת ערערה לבית הדין הארצי וזה פסק לה ביום 7.1.20 רבע מיליון ₪!
כעת – התפתחות מרתקת בעלילה: לפי ידיעה שהביא היום (23.1.20) חן מענית מ'גלובס', הגישה החברה בצעד חריג בקשה לבטל את פסק הדין בשל טעות עובדתית לטענתה שכן לפיה ההטרדה בוצעה במלון אקראי שהיה מרוחק מאוד ממשרדי החברה בחו"ל ובכך למעשה, לשיטת החברה, היא פטורה מאחריות.
בבקשה, הסתמכה החברה על הקביעה כי "המעשים נגד העובדת נעשו במרחב פיזי של החברה, קרי בווילה שבה נערכו הפגישות המקצועיות ובסמוך לפגישת העבודה בסלון הווילה. העבודה והלינה של העובדת התבצעו במרחב אחד – העבודה בסלון הוילה והלינה בחדרים, ומרחב פיזי כזה צמוד משדר קרבה בין המרחב העסקי לפרטי וטומן בחובו סיכון לפרשנות שגויה בדבר טשטוש הגבולות בין העסקי והפרטי".
כעת טוענת החברה, שהעובדה כי ההטרדה בוצעה במלון אקראי שהיה מרוחק משם פוטרת אותה מאחריות . העובדת טוענת מנגד כי הן הסוויטה במלון במסגרתה נערכה פגישה עסקית והן הווילה שבה היא לנה היוו שתיהן סביבת עבודה לכל דבר ועניין והעובדה שהותקפה מחוץ לווילה – לא צריכה להביא לשינוי פסק הדין.
ועכשיו לדיון – גם אם נניח כי האירוע חל במלון אקראי על ידי אדם זר (שכאמור נקבע כבר שיש לו קשר לחברה) מה יועילו חכמים אם יבטלו את פסק הדין. הרי עצם העובדה כי הקשר עם אותו אדם נרקם על רקע יחסי העבודה של העובדת עם החברה ובמסגרת עבודתה ברילוקיישן- מחייבים את החברה בשמירה עליה – בטח ובטח כשמדובר ברילוקשיין. הסיפור הוא אחר, ואנחנו תמיד חוזרים לזה, תכלס – בהיכרותי עם החוק וכמי שמעבירה הרצאות בתחום אני אומרת באחריות מלאה – קל למעסיק ליישם את הוראות החוק. נקודה. מספיק שיעמוד בחובותיו, יתלה תקנונים, ימנה אחראית, יזמין הסברות והרצאות חיצוניות ויקים ערוץ נגיש וזמין להגשת תלונות. בכך הוא כבר פתר 50% מהבעיה. הסיכוי להטרדות מיניות בחברה יקטן משמעותית, וגם אם יקרו, הרי שהמודעות שיעלה המעסיק בקרב העובדים בנושא והנגישות שיקבע בדרך הגשת התלונות, תביא לכך שהעובדים/ות ירגישו בטוחים/ות , מגובים/ות ומוגנים/ות להגיש תלונות, הם ירגישו שיש מי ששומע אותם ומטפל בתלונה, וכך גם במקרים בהם בוצעה הטרדה העובדים לא עוזבים כל כך מהר ולא ממהרים להגיש תביעות, מניסיון. כשעניין לנו ברילוקשיין האתגר גדול יותר, ואולם, ברור לי, שלו היה ערוץ נכון ויעיל של הגשת התלונה לאחראית כאן בארץ, הסיפור היה נגמר אחרת לגמרי, לא בתביעה ואולי אפילו לא בהתפטרות של העובדת. זו הליבה ואם זו הליבה הרי שהעובדה שההטרדה בוצעה במלון אקראי אינה פוטרת את המעסיק.
קישור לעמוד המאמר המקורי באתר סלונה
