לפני כחודשיים קבע בית הדין האזורי לעבודה שגם במצב בו עובדת מבקשת להיות מעורבת ולעבוד בזמן שמירת הריון או חופשת לידה, אסור לאפשר או לדרוש ממנה לעבוד בתקופות אלה מאחר והדבר יהווה הפרה של חוק עבודת נשים.
האיסור הוא מוחלט ולא נתון לשיקול דעתו של מי מהצדדים, ובעקבות קביעה זו זיכה אותה בית הדין בפיצוי של 25,000 ₪.
במקרה הנדון נטען כי לאורך כל התקופה בה שהתה העובדת בשמירת הריון ולאחריה בחופשת לידה, נדרשה לבצע משימות עבור מעסיקתה. היא התבקשה לעבוד מהבית, לשמור על קשר עם לקוחות החברה ולהמשיך לתת להם מענה, לצאת לפגישות עם לקוחות ולהגיע למשרד לטפל בעניינים שונים. החברה טענה כי העובדת היא זו שביקשה להיות מעורבת בנושאים הקשורים לעבודתה, משום שרצתה להיות בעניינים ולשמור על קשר.
בנוסף, העובדת והמעסיקה שמרו על קשר ידידותי ועקב מערכת היחסים הקרובה בין השתיים נעזרה בה המעסיקה מידי פעם בלי צורך בנוכחותה ובאופן נקודתי והכרחי בלבד והתובעת לא הלינה על כך מעולם.
בית הדין קבע שיחסי קרבה חמים, או העובדה שהעובדת מבקשת לעבוד בזמנה הפנוי ומשיקוליה, אינם רלוונטיים. האיסור מוחלט וגורף.
המסקנה: בדיוק כמו שידוע לכםן שאסור באופן מוחלט לפטר עובדת בתקופות של שמירת הריון או הריון או חופשת הורות (אלא אם יש בידיכםן היתר) כך יש לנהוג גם בנושא זה.
בעייתי? כנראה. פטרנליסטי? מאד.
אבל זה החוק והסיכון עליכםן.
יש לכם שאלה/התייעצות?
דברו איתי
הילה
